תראה, אבא

תראה, אבא                                                21.2.2019                        

תראה, אבא, יש לי אוטו כחול.

ואשה טובה. האמת – נהדרת.

ושני ילדים.

ובית.

וכלב.

תראה, אבא, אני חי בישראל.

המדינה עדיין קיימת.

אמרתי קדיש על אפרים, אביך. וגם על דוד ושמואל, אחיך.

אמרתי קדיש גם עליך.

תראה, אבא, אני כבר מתקרב לגיל שבו אתה

עזבת כאן והמשכת – לאן ?

וגם לי יש סוג של זקן.

תראה, אבא, איך החור שבתוכי עוד לא התמלא.

שוב ושוב אני ממלא אותו.

ועדיין הוא שם – ממאן להתמלא.

ואני את בני מייסר

למרות רצוני.

ממשיך את מורשת אבי, ואמי.

ואגלה לך מה אמר לי הנכד שלך –

הוא אמר שהוא מתכוון

להיות אבא טוב יותר ממני.

כמו שאני, כנראה, הייתי אבא טוב יותר ממך.

מה אתה אומר על זה ?

אני אמרתי לו שזה מעולה.

שכך צריך להיות.

ואתה ? מה תאמר ?

נדמה לי שגם אתה תסכים שזה נהדר.

אבל העיקר שכחתי לספר –

את שמך ואת שמי אני מגשים בדרכי.

כל הזמן.

לא סוטה.

מחויב, עד הסוף.

מחויב

לחפש ולשרת ולהיות נשא של אור.

חותר וחוזר וחג ובא ועוצר

ונושם ובוכה ומפחד ומסתער

ושוב – הולך אל האור.

כי ממנו באנו ואליו נחזור.

ובזה אני ממשיך את דרכך,

את רצונך,

בדרכי.